רש"י על חולין ס׳ ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ס׳ ע״ב:י׳ רש"י על חולין ס׳ ע״ב:י״ב »

11 אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת שֶׁרְאוּיִין לִשְׂרוֹף כְּסִפְרֵי מִינִין, וְהֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה. ״וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה״ – מַאי נָפְקָא לַן מִינַּהּ?

פירוש רש"י על חולין ס׳ ב:י״א

11 הרבה מקראות - יש שדומה לקוראיהן שהן ראוין לישרף שלא היה לו לכותבם שאין להם צורך בתורה וגנאי הוא לחברן עם הקדושה:

12 והן הן גופי תורה - טעמים גדולים תלויין בהם. והשתא קא חשיב ואזיל להו עד סוף שמעתא:

13 חצרים עד עזה - ארץ ישראל:

14 מאי נפקא לן מינה - אי לאו מקומן של אלו היה אלא מקום אחרים ואלו גרשום:

« רש"י על חולין ס׳ ע״ב:י׳ רש"י על חולין ס׳ ע״ב:י״ב »